English

חברה

סדרה: חקר רוחניות עכשווית 2011
סדרה: חקר רוחניות עכשווית 2011 הרצאות מהכנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות עכשווית שנערך באוניברסיטת חיפה
בעבר היתה הקבלה מקובלת בחוגים מסורתיים די מצומצמים ונחשבה למיסטית, ובהמשך נעשו מספר מחקרים אקדמיים בתחום. כיום היא מקובלת אצל ציבור רחב הרבה יותר לצורך מילוי הזמן הפנוי וגם למען שאיפות רוחניות. פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית מדבר על תהליכי ההעתקה של הקבלה מחוגים אלו אל הציבור הרחב.
השימוש בהיפנוזה הפך בשנים האחרונות למקובל יותר גם בתחום הרפואה הקונבנציונלית ומשתמשים בו לצורכי טיפול שונים. ד"ר צחי ארנון מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל מדגים את כוחה של ההיפנוזה בליווי חולה כדי להוריד את רמת החרדה, הפחתת כאבים והאצת ההחלמה שלו לפני, במהלך ולאחר הניתוח ומציג תוצאות די מפתיעות של תהליך זה.
בעשורים האחרונים תרגול הקשב הבודהיסטי עושה דרכו לתוך המחקר הפסיכולוגי כמו גם לחדרי הטיפולים של הפסיכולוגיה המערבית. קרן צרפתי מ- California Institute of Integral Studies בסן פרנסיסקו מסבירה את שיטת הקומי, שיטת פסיכותרפיה המבוססת על מיינדפולנס, מציגה מחקרים בתחום ומתארת את מאפייני הטיפול.
מהו תקשור ואיך ניתן לשלבו במהלך טיפול? ד"ר ליאורה בינרנבאום מתארת טיפול משולב תקשור כמסע למידה משותף, הן של המטפל והן של המטופל ודנה בקשיים ובדילמות הקשורים לשימוש בתקשור כחלק מהתהליך הטיפולי, וליחסי הטיפול שמתפתחים במהלכו.
הרב יעקב איפרגן המכונה "הרנטגן" הוא אישיות שנויה במחלוקת. האם הוא 'מקובל', אדם בעל כוחות שמעבר, הרואה את העתיד? או שמא מדובר באיש כריזמטי, שאחוזי ההצלחה שלו אינם חורגים מגבולות הסטטיסטיקה, ורק מערכת משומנת של יחסי ציבור אפשרה לו להגיע למעמדו? גרי שפר מאוניברסיטת תל אביב מציג מודל המבוסס על מחקרים וראיונות עם אנשים קרובים ליעקב איפרגן, שלדעתו מסביר את התופעה וממקם את 'הרנטגן' בהקשר של מאגיה ומסתורין.
חוקר הקבלה גרשום שלום הוא כיום הדמות הידועה ביותר עבור הציבור הרחב בעולם מדעי היהדות וגם אנשי הספרות היפה. אלי אשד מאוניברסיטת בן גוריון מספר בהרצאתו כיצד שלום כחוקר קבלה ומיסטיקה וכאספן ספרים איזוטריים וגם רעיונותיו השפיעו על יוצרים שונים ועל יצירותיהם.
הספר "הודו: יומן דרכים" שיצא בשנת 1956 ומנציח את ביקורו של עזריאל קרליבך בהודו הפך לרב מכר ולספר מכונן בספרות המסע היהודי להודו. כרמית רוזן מאוניברסיטת חיפה מתארת את מסעם של שני אנשי רוח וחינוך, שלומית פלאום ואלכס ארונסון, שביקרו בהודו כמה עשורים לפני קרליבך, וחושפת את האופנים בהם מגדר, מיתולוגיה ופוליטיקה השפיעו על עיצוב סיפוריהם.
האם כל מה שקורה לנו קורה לטובה? איזה ערך יש לסבל ומה מקורו? פרופ' יורם קירש מהאוניברסיטה הפתוחה מדבר על הרעיונות המופעים בספריו של הרב שלום ארוש, חוזר בתשובה שהפך לדמות מרכזית בחסידות ברסלב המודרנית, לבין עקרונות של הבודהיזם ושל תורות אחרות מן המזרח ומציג טכניקות שבעזרתן אפשר להגיע לתחושת סיפוק ולהשתחרר מהפחדים.