English

בטחון ומדינה

סדרה: היערכות והתמודדות עם מצבי חירום בעקבות שינויי האקלים
סדרה: היערכות והתמודדות עם מצבי חירום בעקבות שינויי האקלים השריפה הגדולה בכרמל בתאריכים 2-5 בדצמבר 2010 הפכה לאסון טבע רב ממדים שגבה מחיר אקולוגי ואנושי כבד. הפורום לניהול אסונות ומצבי חירום באוניברסיטת חיפה קיים יום עיון שבא לבחון את הערכות וההתמודדות עם השריפה שהייתה ואת הערכות וההתמודדות לקראת אסונות טבע דומים שיתרחשו בעתיד, תוך התייחסות לשינויי האקלים שעוברים על כדור הארץ כגורם חדש ומשפיע בתחום זה.
פרופ' חיים קותיאל מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מדבר על ההערכות וההתמודדות עם מצבי חירום בעקבות שינויי אקלים ומציג את השריפה בכרמל כמקרה בוחן.
כדי לדעת כיצד להתמודד עם אסונות טבע ישנם גורמים רבים שצריך לקחת בחשבון. תא"ל (במיל) אבי בכר מציג מודל אותו פיתח שיכול להתאים לכל סוג של אסון.
האם מקבלי החלטות במדינה נוקטים בהימנעות מקונפליקטים או שהם לוקחים סיכון מחושב בקביעת המדיניות בתכנון לחירום בישראל? ד"ר סיגל בלומנפלד מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מסבירה מהו הסיכון הקביל שישראל מוכנה לקחת ואיך מעצבים מדיניות לחירום.
ד"ר אלכס כהן מהתכנית להתמודדות עם מצבי חירום באוניברסיטת חיפה מציג גישות אשר מתארות תרחישים שאותם צריך לקחת בחשבון ואיתם יהיה צריך להתמודד במתן מענה בזמן חירום.
בזמן שגרה אחראית משטרת ישראל בין היתר על טיפול בסדר הציבורי, בפשיעה, בתאונות דרכים ובמניעת פיגועים. סנ"צ אהוד פלד, ראש מדור תכנון וחירום באגף המבצעים במשטרת ישראל מסביר איך משטרת ישראל עוברת מעבודה במצב של שגרה לעבודה במצב חירום.
רשף חזי לוי, שהיה דובר שירותי כבאות חיפה בעת השריפה הגדולה, מספר על הקשיים להאבק בשריפת הענק לאור מאפייני האקלים הייחודים ששררו במהלכה ומשרטט חלק מהשינויים שעובר מערך הכבאות לאור לקחי השריפה.
אחת הביקורות של מבקר המדינה על התנהלות הממשלה בזמן מלחמת לבנון השניה היתה על הטיפול הלקוי שלה בנושאים החברתיים. מנחם וגשל, המשנה למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מציג עובדות שונות מאילו הידועות לציבור ומסביר את האתגרים העומדים בפני הממשלה בהערכות לעיתות חירום.
בעקבות השריפה בכרמל פונו משפחות רבות מבתיהן והיה חשש גדול לרכושן. מי אמור לטפל באותם התושבים בזמן המשבר, אחריו ועד להתאששות ממנו? וג'יא כיוף, ראש המועצה המקומית עוספיא, מתאר מנקודת מבטו את התנהלות של המועצה בטיפול בתושבים בשעות הקשות של השריפה ועל המשך הטיפול גם בימים שלאחריה.
בזמני משבר בישראל מתגייסים ארגונים ואנשים יהודים אוהבי ישראל ברחבי העולם לסייע ולתרום למדינה. לי פרלמן, מנהל תכניות ופיתוח, הפדרציות היהודיות – צפון אמריקה, מספר על התפקיד שממלאים פילנתרופים אלו.
הקואליציה הישראלית לטראומה היא ארגון גג של תאגידים ויחידים העוסקים בתחום הפסיכוטראומה והחוסן. טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה, מסבירה על מטרות הארגון ועל תחומי פעילותו.
בישראל בכל שנות קיומה, לא חשבו מה יקרה לאוכלוסיה אזרחית ולמפעלים תעשייתים כתוצאה ממצבי חירום ולא הגדירו מדיניות בנושא זה. לפני מספר שנים החליטה הממשלה כי המשרד להגנת הסביבה יהיה מנחה לאומי בתחום החומרים המסוכנים. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מסביר איך נערך משרדו להתמודדות עם מצבי חירום באופן הרבה יותר מקצועי, עם משאבים גדולים יותר מבעבר.
כל שריפות היער בישראל נגרמות כתוצאה ממעשי ידי אדם, בין אם מתוך רשלנות, בין אם מתוך זדון ובין אם על רקע לאומני. פרופ' חיים קותיאל מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מתאר את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על התפשטות שריפות יער ומה ניתן לעשות, אם בכלל, כדי להשתלט על שריפות בצורה יעילה יותר.
צוות החקירה שחקר את השריפה בכרמל פעל באזור הדליקה ואסף נתונים שבסופו של דבר הובילו למציאת הנקודה שממנה פרצה השריפה. החוקר הראשי של משטרת ישראל בתחום חקירת דלקות, סנ"צ רן שלף, מדבר על שלבי החקירה והנסיבות שגרמו לפרוץ השריפה.
נתן אלבז מרשות הטבע והגנים מדבר על מהלך השריפה בכרמל בדצמבר 2010 והאם היה ניתן למנוע אותה?
חוקרים רבים חקרו את השריפה בכרמל מכיוונים שונים, אולם הגיעו למסקנות יחסית דומות. ד"ר דן מלקינסון מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באניברסיטת חיפה מציג ניתוח של השריפה בכרמל, את התפשטותה, התנאים שהיו במקום והצמחיה שנפגעה.
נושא לחימה באש הוא נושא מורכב ומחייב שורת צעדים שאם פועלים יחד בצורה משולבת אז יש סיכוי טוב יותר להגיע להשגים. ד"ר עמרי בונה מקרן קיימת לישראל מדבר על הדרכים המקובלות בטיפול בשריפה.
השריפה בכרמל פגעה בין היתר גם בנחל אורן, אותו חוקרים בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה כבר שנים רבות. ד"ר נעם גרינבאום מדבר על האגן העליון של נחל אורן שכ- 35% ממנו עלו באש.
אסונות טבע מתרחשים באופן פתאומי, הם בעלי עוצמה רבה וגורמים לקורבנות רבים בנפש ולנזקים כלכליים משמעותיים. פרופ' משה ענבר מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מדבר על המאפיינים של אסונות טבע ואיך אפשר למתן אותם.
כיום יש הסכמה בקרב החוקרים בתחום ששריפות מובילות לשינויים בכמויות של סחף, בזמינות נוטריאנטים. אך עדיין יש ויכוחים על מה המשמעות של העליה בשיעורי הנגר והסחף. ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה מסבירה.
הקשר שבין אקלים ובריאות ידוע כבר אלפי שנים. ד"ר שלומית פז מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מדברת על המחלות העיקריות שהתפרצותן קשורה גם לרגישות לתנודות באקלים.
כתוצאה מהשריפה בכרמל השתחררו לאוויר רעלים וחומרים מסוכנים. ד"ר אריק אמסטר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת הרווארד מדבר על ההשפעות של רעלים אלו ועל המחלות שיכולות להיגרם כתוצאה מהשריפה לתושבים באזור.
מה הקשר בין אירועי לב לשריפות וזיהום אויר? פרופ' דורון אהרונסון, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בקריה הרפואית רמב"ם מסביר.
לשריפה בכרמל היו השפעות רבות גם על בריאותם של אנשי כוחות ההצלה, אך כדי לדעת באופן ודאי מהן ומה חומרתן יוצאים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה במחקר בנושא. פרופ' רפאל כראל מציג את עיקרי התחומים שייבדקו.
ד"ר דיויד כ"ץ מבית הספר פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב מציג סקירה של כלכלת שינויי אקלים ומדבר על ההשפעות הכלכליות של שינויי אקלים.
הלנה פייטלסון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה מציגה מחקר שבוחן תמריצים כלכליים להשגת יעד של הפחתת 20% מפליטת גזי חממה בישראל.
לשינויי אקלים קיצוניים יש השפעה גם על שוק הביטוח. איילת דוידוביץ מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה מציגה את שוק הביטוח העולמי והישראלי ועל הסיכונים הנגרמים בו משינויי אקלים.