English

בטחון ומדינה

סדרה: צה"ל במציאות תקשורת ישנה
"שדה הקרב המודרני רווי התקשורת לא נותן תמונה אמיתית יותר של המציאות אלא מאפשר דווקא ביתר קלות לסלף את התמונה - בין אם בכוונה ובין אם בתום לב", כך טוען הכתב והפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות ו-YNET רון בן-ישי ומדבר על מצג השווא שיוצרת התקשורת בדיווחה מהשטח.
כאשר המערכות הפוליטיות, הצבאיות והתקשורתיות מתקרבות יותר מדי אחת לשניה זה אמור להדאיג אותנו כאזרחים ומסכן את תקינותה של הדמוקרטיה. פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה טוען כי זה טוב מאוד שהצבא עוסק בתקשורת אך זה רע מאוד שקציני צבא עוסקים בתקשורת לעצמם ומתייחס בדבריו ליועצי תקשורת חיצוניים שמייעצים באופן אישי לקצינים בכירים בצה"ל לגבי נושאים הקשורים לקריירה שלהם, ולאו דווקא לטובת האינטרס הרחב של הצבא.
הטכנולוגיה התקשורתית ממלאה תפקיד מרכזי בתהליך של יצירת מציאות תקשורתית חדשה. אתרי אינטרנט, בלוגים, סקרים ומשאלים הם רק חלק קטן מהבמות הרבות בהן יכולים ההמונים לחוות דעה בעניינים בהם אין הם מומחים. פרופ' יואב גלבר, לשעבר ראש מוסד הרצל באוניברסיטת חיפה, מדבר על התקשורת החדשה.
איך ניתן להגדיר הצלחה או כשלון באירועים בטחוניים? ראש השב"כ לשעבר, אלוף (במיל') עמי אילון, מציג את פרשת קו 300 (פרשת השב"כ) ואת סיפור מותו של הילד הפלסטיני, מוחמד א-דורה, כפי שסופרו באמצעי התקשורת ומדבר על המציאות החדשה של החשיפה התקשורתית באירועים בטחוניים.
תמונה אחת שווה אלף מילים? או שמא דורשת הסבר של אלף מילים? דוברת צה"ל לשעבר, תא"ל (במיל) רות ירון אומרת שהמשמעות של תקלה תקשורתית של צה"ל היא תקלה תקשורתית ברמה המדינית ולכן האחריות על הפן ההסברתי של פעילות צה"ל צריכה להיות מוטלת גם על הדרג המדיני.
התקשורת היא כלי חשוב בפיקוח האזרחי על הצבא, במיוחד בחברות דמוקרטיות ובשנים האחרונות פעולות הצבא חשופות מאוד לבחינה תקשורתית וביקורתית. איך והאם החשיפה תורמת לפיקוח האזרחי על הצבא? פרופ' יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה מסביר.