English

חברה

סדרה: מדברים היסטוריה
סדרה: מדברים היסטוריה
למאבק הלאומי הפלסטיני אחרי מלחמת 1948 היו מספר פנים. הידוע שבהם הוא המאבק האלים. אלא שלא פחות חשובה ממנו בפרספקטיבה היסטורית היתה הפעילות הסטודנטיאלית ברחבי העולם הערבי, בעיקר זו שבמצרים, שהיה לה מקום מרכזי בצמיחתה של המנהיגות הפלסטינית הפוליטית ברבות הימים, זו שבאה במשא ומתן עם ישראל, זה נסתר וזה הגלוי, משנות השמונים ועד ימינו אלה. פרופ' מוטי גולני משוחח עם ד"ר עידו זלקוביץ על התנועה הלאומית הפלסטינית מזווית שלא הכרתם.
מה מביא ישראלי יהודי וציוני לחקור את החברה הפלסטינית? פרופ' מוטי גולני משוחח עם ד"ר איתמר רדאי על דרכו אל המחקר ועל התמוטטות החברה הערבית הפלסטינית במלחמת 1948, על כישלונה הגדול ביפו ועל הצלחתה המפתיעה בירושלים דווקא. דיאלוג בין חוקר מלחמת 1948 מן הזווית הבריטית עם זה הבודק את המלחמה זו מן הצד הפלסטיני שלה.
מי היה יצחק טבנקין, "האדמו"ר מעין חרוד" ואביו הרוחני והפוליטי של הקיבוץ המאוחד? האם היה דמות שוליים שדחתה את רעיון הקמת המדינה לטובת הקמת חברה סוציאליסטית ציונית? האם היה אנכרוניסט שלא השלים, בניגוד לחבריו בתנועת העבודה, עם חלוקת הארץ? או שמא היה יריב פוליטי מרכזי לדרכם של בן-גוריון ושל וייצמן בתקופת המנדט ומי שנשא ברמה את דגל שלמות הארץ ואף הצליח להקים תנועה שקידמה את חזונו? פרופ' מוטי גולני משוחח על אלה ועל עוד עם יעקב צור שהשלים עבודת דוקטוראט בנושא אחרי שהיה הוא עצמו מזכיר הקיבוץ המאוחד ושר מטעם תנועתו בממשלת רבין.
הציונות הדתית, בהכללה ידועה, מזוהה עם עמדות מדיניות נוקשות. האם מדובר בתוצאה היסטורית תרבותית בלתי נמנעת של המפגש היהודי בעשורים האחרונים עם ריבונות? או שמא לפנינו מוטציה רעה שאפשר ונכון לשנותה? מה הייתה מלחמת ששת הימים עבור הציבור הציוני דתי וכיצד התחזק בעקבות מלחמה זו מעמדם של תלמידי הרב צבי יהודה קוק? בשאלות אלה ואחרות משוחח פרופ' מוטי גולני עם הרב רונן לוביץ', שהשלים לאחרונה עבודת דוקטוראט העוסקת ביחסה של הציונות הדתית לשימוש בכוח בעבר ובהווה.
מלחמת ששת הימים העצימה מאוד את מקומם של הסטודנטים במזרח התיכון ובאירופה בגיבוש סדר היום הלאומי הפלסטיני. הקמתן של אוניברסיטאות בגדה בשנות השבעים של המאה הקודמת חיזקה אף היא את מעמדם הלאומי של הסטודנטים. ומקומם היה מרכזי באינתיפאדה הראשונה. פרופ' מוטי גולני וד"ר עידו זלקוביץ' משוחחים על עלייתו ובנפילתו של הכוח הסטודנטיאלי הפלסטיני.
מסעות הנוער לפולין בעקבות השואה היו זה מכבר לטקס התבגרות ישראלי מחייב. מדוע להוטה המדינה לתמוך בפרויקט הזה? מה הם התכנים במסעות הללו ומה קורה שם לנוער? עם איזה תובנות הוא חוזר מפולין ומה היא תרומתו להיותו ישראלי טוב יותר, אם בכלל? האם חובה להתמיד "בעליה לרגל" אל גיא ההריגה בפולין? על שאלות אלה ועל אחרות משוחח פרופ' מוטי גולני עם לייקי גרוניק, דוקטוראנטית בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.
על מי מוטלת האחריות המוסרית בזמן לחימה? על החייל הפשוט האמור לבצע את המוטל עליו על ידי מי ששלח אותו למשימה ואף לשוב לביתו בשלום, או על הגורם השולח? מתי, אם בכלל, מותר מוסרית לפגוע באזרחים בזמן לחימה והאם יש אמות מידה מקובלות להבחנה זו? פרופ' מוטי גולני משוחח עם פרופ' דני סטטמן על המפגש הלא מובן מאליו בין מוסר לבין לחימה.
חיפה אחרי 1948, שוב לא הייתה אותה עיר כמו זו שלפני המלחמה. שוב לא הייתה זו עיר מעורבת גם הלכה וגם למעשה ללא אח ורע במציאות הארצישראלית.פרופ' מוטי גולני משוחח עם ד"ר מחמוד יזבק, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, על מה שארע לאוכלוסיה הערבית בעיר ב-1948. השיחה ראשיתה במאקרו של הטרגדיה הפלסטינית בחיפה והמשכה בסיפורם הנוגע ללב של שני בתים בעיר. שני בתים, שתי משפחות ודיירים רבים שסיפורם הוא סיפורה של חיפה.
הביוגרפיה של היוצר, מסתבר, היא המסגרת אם לא המקור ליצירה. פרופ' ניצה בן-דב מהחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, משוחחת, בעקבות ספרה החדש חיים כתובים, עם פרופ' מוטי גולני על סופרים – וגם על מי שכותבים עליהם – והשימוש שהללו עושים במודע או שלא בחומרים אוטוביוגרפיים. מה אנחנו יכולים ללמוד מכך על סופרים, על ביוגרפים, על היסטוריונים ועל עצמנו הקוראים?
פרופ' נתן ינאי הידוע במחקריו על הפוליטיקה הישראלית ומשבריה, לא חדל להפתיע מאז פרישתו לגמלאות. יחד עם ספרי שירה שכתב, ראתה אור לאחרונה אוטוביוגרפיה שלו, 'השכונה' (בהוצאת כרמל), בה הוא מתאר את ילדותו התל אביבית בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ערב הקמת המדינה. בכנות יוצאת דופן ותוך עמידה מרתקת על הקשר בין הפרטים לבין המשמעות ההיסטורית הכללית של המעשים, מתאר פרופ' ינאי בשיחה עם פרופ' מוטי גולני, את החלטתו, הנועזת במידה ידועה של איש מחקר, להוציא לאור ביוגרפיה שיש בה הן חשיפה אישית והן הפגנת יכולת ספרותית מרגשת.
ד"ר אריק מורן, היסטוריון בראשית דרכו מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, לוקח את פרופ' מוטי גולני לטיול ברכס ההודי המערבי של הרי ההימלאיה. עד מהרה מסתבר שלשני ההיסטוריונים הרחוקים בעיסוקים זה מזה, תרתי משמע, כרחוק מזרח ממערב, יש עולם מקצועי משותף. ד"ר מורן מספר על עבודתו יוצאת הדופן במחוזות נידחים בצפון מערב הודו ומנסה לתאר משם את האופן בו הוא כהיסטוריון עושה שימוש במקורות שרובם ככולם מסורות שנמסרו בעל פה מדור לדור. כיצד קוראים, או מוטב מאזינים, למקורות הללו שחלקם הצגה, סיפורת ושירה? כיצד בונה ההיסטוריון על סמך אלה סיפור קוהרנטי ומשכנע גם את חברי "הגילדה המקצועית"?