English

מדע ורפואה

סדרה: אקדמיה ברגע
סדרה: אקדמיה ברגע
תפקוד המוח משפיע על העיסוק שלנו, את זה אנחנו יודעים, אבל האם העיסוק שלנו יכול להשפיע גם על המוח? על כך מסבירה פרופ' נעמי יוסמן מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.
פרופ' אלי זומר מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה מסביר מה ההבדל בין פסיכולוג ופסיכיאטר.
פצועי המלחמה, חיילים או אזרחים, מפונים, כפי שמדווחים לנו בכלי התקשורת, לבתי החולים. מה קורה בבתי החולים, איך הרופאים מתמודדים עם עבודה תחת נפילות טילים? ד"ר דני קורן מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ערך מחקר בנושא בשיתוף המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם
אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומדאיגה ואחת הבעיות שבתופעה זו היא שקשה מאוד לאתר אותה. אחוז קטן מהסובלים מהאלימות מדווחים עליה והתא המשפחתי סגור בדרך כלל לגורמים הרשמיים השונים. ראיון עם פרופ' חוה טבנקין מהמחלקה לרפואת משפחה במרכז הרפואי "העמק" ושירותי בריאות כללית על תפקיד רופאי המשפחה במאבק הזה.
ראיון עם אורי ננר, מסטרנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון שהצליח לבנות אופנוע שלא נופל.
גילוי מוקדם ככל הניתן של מחלת הסרטן הוא ללא ספק אחד הכלים החשובים ביותר לריפוי המחלה. מחקרים קודמים כבר מלמדים אותנו שכלבים יכולים לזהות סרטן שד או סרטן בריאה על פי חוש הריח המפותח שלהם. ראיון עם פרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים רמב"ם על פיתוח אף מלאכותי, "שיריח" גם הוא את מחלת הסרטן.
מגפת ההשמנה, העלייה בהתקפי לב בסכרת – הבעיות תוקפות אותנו בדרך כלל כשאנחנו מבוגרים, אבל השורשים שלהן מתחילים כבר בגיל הילדות. לצד שיעורי המתמטיקה, הלשון והאזרחות, צריך ללמוד גם חינוך לבריאות, כך טוען פרופ' נעים שחאדה, מומחה לרפואת ילדים מבית החולים רמב"ם.
חלק מהתינוקות נולדים עם חירשות והטיפול לכך הוא השתלה של "שתל שבלול". ראיון עם פרופ' יוסי אטיאס, חבר בצוות שמבצע את השתלות שתל השבלול בבית החולים שניידר.
ראיון עם פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה על החשיבות של נושאי הבריאות בשיקולי הבריאות של הבוחר הישראלי.
אנחנו שומעים על היונקים הימיים רק כשאחד מהם נסחף לחוף - פצוע או גוסס בדרך כלל - או כשבהוליווד מחליטים לעשות סרט חדש בהשתתפות דולפין או לוויתן. אבל מה אנחנו באמת יודעים על השכנים שלנו - ממש פה מהצד השני של קו החוף - ששולטים ועומדים בראש שרשרת המזון בים. ראיון עם ד"ר עוז גופמן, פקח דיג במשרד החקלאות.
לפני 400 שנה כיוון האסטרונום האיטלקי גלילאו גליליי את הטלסקופ שלו לירח וחיבר בפעם הראשונה מאמר מדעי המבוסס על תצפית בעזרת טלסקופ. ראיון עם עדן אוריון, ששחזר את הטלסקופ המפורסם.
ראיון עם ד"ר דוד פסיג מאוניברסיטת בר אילן על ספרו החדש "צופן העתיד".
ראיון עם פרופ' גיורא פילר, ראש מעבדות השינה בטכניון ופרופ' יעל לצר, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם על תפקיד השינה, על הפרעות שינה והפרעות אכילה.
על פי בדיקה של ארגון הבריאות העולמי תלמידי כיתות ה' בישראל נמצאים במקום הרביעי באחוז התלמידים שנמצאים בדיאטה. ראיון עם ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר אילן בנשוא.
ראיון עם פרופ' ציון פחימה מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה על מחקר חדש שמנסה לשפר באמצעות הנדסה גנטית את החיטה שמאכילה פיות רבים ברחבי העולםש ואולי יכולה לסייע במאבק נגד משבר המזון.
לאחרונה הכריז ארגון הבריאות העולמי שתאורה מלאכותית מזהמת. מחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה מחזק את הקביעה הזו: תאורה בלילה מגדילה את הסיכוי ללקות בסרטן הערמונית אצל גברים. ראיון עם פרופ' אברהם חיים שמוביל את המחקר.
ראיון עם פרופ' אביתר נבו מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה על החולד התת קרקעי העיוור.
אתם יושבים בבית מול הטלוויזיה ופתאום מרגישים שנמלים מטיילות לכם על כף היד. אתם מנסים להרים את כף היד ומגלים שהיא "נרדמה" לכם. בדרך כלל כמה ניעורים טובים עוזרים אבל יש אנשים שמדובר בתופעה עמוקה וגם כואבת יותר. פרופ' שלום שטהל, מנהל היחידה לכירורגיה של כף היד בבית החולים רמב"ם מסביר את התופעה.
צעד אחרי צעד מצליחים החוקרים לגלות עוד גילוי שמסייע לנו להילחם במחלת הסרטן. ראיון עם פואד פארס, מנהל המעבדה לגנטיקה מולקולארית בבית החולים כרמל שאחרי שנתיים של מחקר מוסיף גם הוא ידע חדש.
מתנדבי עמותת מחמל"י, המרכז לחקר מידע וסיוע ליונקים ימיים באוניברסיטת חיפה, הוציאו לאחרונה מהחולות שלד של לוויתן באורך 14 מטרים במטרה לשמר ולהציג אותו לקהל הרחב. אביעד שיניין, יו"ר מחמל"י מספר איך חופרים שלד ארוך כל כך.
היפנוזה היא אחד מהכלים בטיפול פסיכולוגי. מסתבר שיש טיפול היפנוזי רוחני. כן, גם לכאן הרוחניות הגיעה. ראיון עם ד"ר צחי ארנון ממכללת עמק יזרעאל שמבצע טיפול פסיכולוגי בהיפנוזה רוחנית
האותיות COROTEXO 7B לא אומרות לרוב האנשים כנראה הרבה, אבל מדובר בפלנטה שהיא לא פחות ולא יותר – דמויית כדור ארץ. ד"ר שי צוקר מאוניברסיטת תל אביב הוא חבר בצוות החוקרים שגילה את הפלנטה.
טראומה שחווה האם במהלך ההריון משפיעה על הילוד. גם טראומה שחווה האם אחרי הלידה יכולה להשפיע על התפתחות הילד. אבל האם טראומה מעברה הרחוק של האם משפיעה גם היא על ילד, שכלל לא היה קיים באותה תקופה? פרופ' מיכה לשם מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנסה לענות על השאלה.
אנחנו יוצאים מהבית עם מטרייה ומעיל, כך כמובן אמרו החזאים, אבל היום חם ושמשי. כשאנחנו לובשים קצר, בעקבות החזאים, כמובן, יורד גשם. בעקבות מחקר חדש של נעם דוד מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב בהנחייתם של פרופ' חגית מסר-ירון ופרופ' פנחס אלפרט, אולי החיזוי יהיה מדוייק יותר.
השמנה, בעיקר בקרב בנות נוער, היא תופעה שהולכת ומתרחבת ובדרך כלל אנחנו מאשימים את העולם המודרני שבו יש יותר מדי פיתויים, פחות מדי פעילות גופנית והרבה לחץ על הבנות הצעירות להראות כמו הדמויות שהן רואות בטלוויזיה. אבל אולי הסיבה, אצל חלק מהן לפחות, נמצאת במקום אחר לגמרי. שיחה עם ד"ר אנדראה בוק, מחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
הספינה "עכו 1" נמצאה קבורה בחול מול חופי עכו כבר בשנת 1966, אבל רק בשנים האחרונות החלו הארכיאולוגים הימיים במכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי לחקור את הספינה וככל שחוקרים יותר, כך עולות עוד ועוד תעלומות. ראיון עם ד"ר יעקב כהנוב מאוניברסיטת חיפה שמוביל את החפירות.
גישת ה"פרקטיקה מבוססת ראיות" ה-EBP היא גישה שמבקשת להעצים את הכוח של המטופלים בתהליך הרפואי. המשמעות היא שהמטופל יקבל יותר מידע מהרופאים ומהמטפלים. ראיון עם פרופ' אלכסנדר אבירם, המנהל המדעי במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
קשה לכם לקום בבוקר? הקליטה בשעות הבוקר היא לא ממש גבוהה ובנוסף לכל אתם צריכים עוד לשמוע את הטענות של בן או בת הזוג על האיטיות המרגיזה שלכם? אתם מתחילים להיות פעילים ויצירתיים והם כבר ישנים. יכול להיות שאתם טיפוסים קצרי שינה והסיבה לכך היא כנראה גנטית. ראיון עם ד"ר קרן אור-חן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ששייכת לקבוצת המחקר הישראלית שחוקרת את הנושא.
מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצא כי ניתן לזהות אם אדם משקר על פי כתיבתו. ד"ר גיל לוריא, שערך את המחקר יחד עם ד"ר שרה רוזנבלום, מסביר מה קורה במוח כשאנחנו משקרים ואיך זה קשור לכתב היד שלנו.
האם קו גבול הוא סימן וירטואלי על מפה, שמשפיע רק על בני האדם שמבינים את המשמעות שלו, או שגם הסביבה ובעלי החיים מושפעים ממה שנראה כמו קו שרירותי שנמתח על ידינו? ד"ר אורי שיינס מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים, עונה על השאלה.
איך יכול החולד העיוור לסייע לנו להכיר טוב יותר את מחלת הסרטן ואף לעזור לנו בהתמודדות איתה? פרופ' אהרן אביבי מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה מסביר.