English

בטחון ומדינה

סדרה: סיקור הקונפליקט המזרח תיכוני בתקשורת העולמית ואסטרטגיות לשיפור תדמית ישראל
אביבה רז- שכטר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, בניסיון לתת תמונה של הפעילות המדינית בה עוסק משרד החוץ בתחום הדה-לגיטימציה של ישראל. כיצד מתמודדים עם האתגר הגדול שמציבות הפנים החדשות של האנטישמיות?
עו"ד טרוור אסרסון, שותף בכיר במשרדי עו"ד אסרסון ומייסד ה- BBCWATCH מציג את הקמפיין שלו לשבור את ה- BBC המבוסס על הסיבה לכך שכוחו של ה-BBC מסוכן לישראל בעולם התקשורת.
השאלה היא לא למה התקשורת בעולם שונאת את ישראל, אלא למה העולם שונא את ישראל? פרופ' גדי וולפספלד מהחוג לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית מנסה לנפץ את המיתוסים הגדולים של ההסברה, התקשורת ויחסי הציבור של ישראל.
פרופ' ג'רלד שטיינברג מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ונשיא NGO Monitor, מציג תמונה עגומה של עשרות ארגוני זכויות אדם בעולם ששמו להם למטרה להכפיש את שמה של ישראל. מרבית הארגונים ממומנים על ידי האיחוד האירופי וחלקם אף ממומנים על ידי "הקרן החדשה לישראל".
ד"ר תמיר שפר מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית מציג את מחקרו בו ניתח מסרים רשמיים של הממשלה הישראלית בסיקור התקשורתי. מניתוחו עולה כי באופן שיטתי, המסרים הממשלתיים אינם שלמים וקוהרנטיים לעומת המסרים שמשדרים הפלשתינים, ולא מעידים על כיוון מדיני אחיד.
איך ניתן להשתמש בסוגיית הפליטים הפלסטינאים לצורכי ההסברה הישראלית? ד"ר ארנון גולן מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מדבר על סוגיה זו ומסביר איך אפשר ליצור בעזרתה תפיסת עולם שקולה יותר אצל אנשים ופחות אנטי-ישראלית.
כדי שלישראל תהיה דיפלומטיה ציבורית יעילה היא צריכה להשתמש ב"חוצפה הישראלית" כלפי חוץ ולא רק כלפי פנים. ד"ר עמנואל נבון מאוניברסיטת ת"א מדבר על הפסקת "החנוניות" של ישראל כלפי טורקיה ושאר מדינות העולם, וטוען כי ישראל צריכה להאמין בזכות קיומה ולהעמיד את המדברים בגנותה במקומם.
ה"מלחמה החדשה" נמשכת לאורך שנים, היא מאופיינת בלחימה מול ארגוני גרילה ואין לה מקום מוגדר או גבולות לחימה ברורים. העימות הוא כלכלי, מדיני, צבאי ומשפטי וכל החזיתות מתערבבות אחת בשנייה. ח"כ ד"ר נחמן שי, דובר צה"ל לשעבר, מגדיר את החוקים של ה"מלחמה החדשה" ומציע דרכים להתמודדות איתה.
בכל קמפיין שיווקי ישנם מרכיבים שחייבים להתקיים כדי שהוא יצליח. איזה מרכיבים צריכים להתקיים במסע שיווקי של מדינה? ד"ר אלי אברהם, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה בוחן את האסטרטגיות שישראל השתמשה עד היום בשיווקה בעולם ומסביר איך אפשר לשפר את אופן השיווק?
תיירים רבים מוכנים לקחת סיכון ולבקר ביעדים אשר נחשבים מסוכנים. במדינות רבות אין מערכות שתפקידן להסביר לתיירים את האיום עליהם וחלקן אפילו מסתירות מידע זה. פרופ' יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התיירות באוניברסיטת חיפה מדבר על המניעים והמוכנות של תיירים לקחת סיכון שכזה.
למדינת ישראל בעידן המודרני של תחרות כלכלית קשה מול מדינות וערים לא פחות חשוב להיות אטרקטיבית מאשר צודקת. איך נאתר את היתרון היחסי של ישראל? כיצד נציג לעולם את מה שיש לישראל להציע? ואיך פינגווינים קשורים לעניין? עידן אהרוני, ממונה פרויקט מיתוג ישראל מטעם משרד החוץ מדבר על הפרויקט.
"האינטרנט הוא לא מדיה - הוא חלק מהחיים", כך טוען יריב קרני, מנכ"ל אתר Jpost.com, שנוגע בארבעה מליון אנשים מדי חודש ומשפיע על רבים נוספים. מהו מקומו של האתר בהסברה הישראלית ומדוע ממשלת ישראל לא משתמשת בו לצרכיה הדיפלומטיים?
המהפכה הטכנולוגית האדירה באמצעי התקשורת מעמידה את התיאוריות הותיקות בחקר התקשורת בפני שינוי מהותי. ממשל שלא יעסוק בהסברה יהפוך ללא רלוונטי, אך האם הוא יכול להיות יעיל כאשר הוא מסביר בעצמו? האם ממשל יכול לפתח אישיות אינטרנטית ולהשתמש בחוכמת ההמון ליצירת תכנים? ד"ר נעם למשטרייך-לטר, דיקן ביה"ס לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר מה מחייבת נוכחות ממשלתית ברשת.