English

בטחון ומדינה

סדרה: איראן ומדינות המפרץ - השפעות אזוריות, פוליטיות ומדיניות
הרצאות מהכנס השני ללימודי המפרץ הפרסי בישראל שנערך באוניברסיטת חיפה.
ד"ר סולי שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה על הגורמים והסיבות שהובילו למרד ט'פאר.
בסכסוך הפנים-פלסטיני יש לאיראן נוכחות לא מבוטלת. כיצד היא באה לידי ביטוי ואיך היא נתפסת בעיני בני הדור הצעיר? עידו זלקוביץ מאוניברסיטת חיפה מסביר.
מדיניות החוץ של איראן הושפעה בעבר ועדיין מושפעת מגורמים רבים. איתמר שחר מאוניברסיטת חיפה מדבר על המימד השיעי במדיניות החוץ האיראנית.
ה- GCC - מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הוא איגוד כלכלי מדיני ובתוכו 6 מדינות שהוקם ב- 1981. נחום שילה מאוניברסיטת תל אביב על מבנה ה- GCC והפילוג של המדינות המאגדות אותו.
אביאל אטיאס מאוניברסיטת תל אביב מדבר על המו"מ של האיחוד האירופאי וה- GCC שנמשך כבר למעלה מ-22 שנים. מדוע מתנגשים האינטרסים של שני הגופים? מה משותף להם? ומה בסופו של דבר יביא אותם לחתום על ההסכם להקמת איזור סחר "חופשי" ממכס והקלות במיסוי?
כיצד יכולות מדינות קטנות להתמודד עם מעצמות גדולות יותר בעולם? נדב קדם וח'דר סואעד מאוניברסיטת חיפה מציגים את המקרה של קטר ומסבירים מהי המלחמה הקרה הערבית החדשה
מיכל רביב מאוניברסיטת בר אילן מרצה על יחסי החוץ של סעודיה ועל יחסה כלפי ישראל. מלחמת המפרץ שגרמה לסעודיה לחזק את הקשר עם ארה"ב, הפיגוע במגדלי התאומים ומקרים נוספים הביאו לנקודת מפנה משמעותית בשנת 2002. סעודיה מצליחה לאגד בצעד חסר תקדים 22 מדינות ערביות סביב הסכם שלום כולל שלימים קיבל את הכינוי "תכנית השלום הערבית". מהו ההסכם, מה על ישראל לתת ומה תקבל תמורת חתימתה?
איתאללה חוסין-עלי מנתט'רי היה מאנשי הגרעין הראשון של תומכי חומייני וגדול תלמידיו. עם כל זאת, היה הוא גם זה שמתח על חומייני ביקורת רבה והציע הגות אלטרנטיבית למשטר באיראן. יוסף מנשרוף מאוניברסיטת חיפה מעמיק בהשפעותיו של מי שלטענתו שימש סולם לאינטלקטואלים הדתיים שמהווים היום את בכירי תנועת המחאה באיראן. כיצד רכש את מעמדו ומה היה הייחוד בהנהגתו?
נישואי ילדות היא תופעה שכיחה בתימן. מיהן אותן "כלות המוות"? מה מתיר החוק בנוגע לנישואים אלו? ענבל ניסים-לובטון מאוניברסיטת תל אביב מציגה מקרים שונים של נישואי ילדות ומתארת את המצב כיום ואת הנסיונות לגרום לשינוי.
לפי התיאוריה הרנטירית, מדינות שרוב הכנסותיהן נובעות מרנט חיצוני שמנוהל על ידי המדינה תואמות את הגדרת "המדינה הרנטירית". המשמעות היא מונופול של המדינה על המשאבים, יצירת מגזר ציבורי מנופח ותלות של התושבים במדינה עצמה. ד"ר ערן סגל מאוניברסיטת חיפה בודק את תקפות התיאוריה על שתי מדינות: כווית וקטר, ובוחן האם הביטוי "מונרכיות נפט" עדיין מתאים לתיאור מדינות המפרץ.